הרבה אנשים מכירים את המושג "רפואה סינית" ורובם יאמרו לכם בוודאי כי מדובר ב"אלה עם המחטים" אבל האמת היא שרפואה סינית היא הרבה הרבה יותר מרק טיפול במחטים, זאת ר פ ו א ה לכל דבר ועניין! היא שירתה נאמנה את הקיסרים הסינים לפחות ב-2,200 שנים האחרונות.
אם כך, מה היא באמת רפואה סינית? מה המקורות שלה? והאם היא באמת סינית? מקווה שאוכל לשפוך קצת אור ואולי אף להעלות שאלות חדשות ששווה לחקור:
ובכן, מהי "רפואה סינית" ("מסורתית" כבר אמרתי?)?
רפואה סינית (Chinese Medicine) הנה אוסף עצום של ידע וטכניקות טיפול אשר תועדו, נלמדו, שוכללו ונוסו הלכה למעשה בסין במשך אלפי שנים וכיום משולבים במערכת הבריאות הסינית במקביל ולעתים בתאום עם הרפואה המערבית הקונבנציונלית. מאז המהפכה התרבותית בשנות ה-60 של המאה הקודמת אוחדו והוגדרו מחדש הגבולות ומתודיקות הלימוד והטיפול של הגישות השונות ברפואה הסינית בידי המשטר הקומוניסטי למה שמוגדר ומוכר כיום כ-TCM או Traditional Chinese Medicine (רפואה סינית מסורתית) .
עד לפני כשישים שנה ויותר הרפואה הסינית על גישותיה השונות והמגוונות הועברו בעיקרן מאב לבן במסגרת משפחתית או כפרית, רופא החצר דאג לבריאותו של הקיסר או של השליט הפאודלי המחוזי והשונות בין הגישות של הרופאים הייתה רבה. אומנם, היו בתי ספר אך עיקר המסורת עברה באמצעות אילן היוחסין עד לשינוי הכפוי באמצע המאה שעברה.
עוד בסוף המאה ה-19 עם השפעות התרבות המערבית לסין גם הרפואה המערבית החלה לזלוג פנימה הן באמצעות האירופאים שהגיעו באמצעות ספינות מצד הים במזרח והן באמצעות הרוסים מהצד היבשתי במערב, הסינים החלו להתנסות בפלאי המכשור, הקידמה והתרופות והחלו לצבור ניסיון גם בפן רפואי בתולי זה.
בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים לאחר תקופת מלחמות העולם, הכיבוש היפני האכזר ומלחמת האזרחים בסין, עלה מאו דזה-טונג וחבורתו לשלטון. השאיפה השלטונית החדשה הייתה למחוק כל זכר לשלטון העריצי הקודם ולהתחבר לרעיונות המהפכניים של הסוציאליזם והקומוניזם. הרפואה הסינית המסורתית שהועברה מאב לבן נתפסה בתחילה כשריד של השליטה הפאודלית שיש לדכאו בכל דרך – זאת עד שהובנה הטעות המרה: מדינה צעירה שרק הוקמה עם אוכלוסייה המונה מאות מליונים, עם מוטיבים והצהרות שלטוניות של אחווה, רעות ושוויון ולמדינה הצעירה מערכת בריאות צעירה, חסרת ניסיון, חסרת כח אדם ולא מספקת… בלית ברירה התכנסו המנהיגים והקימו ועדות בהן הוחלט למזג את הידע שנצבר ברפואות המסורתיות לכדי קנון אחיד אחד הניתן ללימוד בבתי ספר ואוניברסיטאות – וכך היה! רפואת הדיקור העתיקה מוזגה עם תורת הצמחים העתיקה גם כן. מה שנתפס כ"רוחני" או שלא ניתן להגדירו באופן מתקבל על הדעת הסינית הפשוטה הושמט מספרי הלימוד. הלימודים נערכו במקביל ללימודי רפואה מערביים לכל דבר ורופא היה לרופא בין אם שיטת טיפולו העיקרית היתה בצמחים, מחטים או סכין מנתחים.
במקביל לשינויים העצומים שספגה הרפואה הסינית שהתרחשו בסין עצמה, מאות שנים עוד קודם לכן מספר נזירים צרפתיים שעשו מסע מיסיונרי לסין וחזרו בחיים לספר אודות כך, החלו לתרגל ולהפיץ את תורת המחטים הסינים ויש הטוענים שהם המקור המערבי לשיטת "הגזעים והענפים" או "רפואה סינית קלאסית/עתיקה" כפי שנלמדת בארץ.
ארץ נוספת ובעלת קירבה גאוגרפית אך בעלת איבה היסטורית מוסברת לסין הינה יפן – ששאלה מסין את עקרונות רפואת המחטים והצמחים ופיתחה אותם כפי שהיפנים היו ידועים בכך (ראו ערך סובארו/טיוטה/מיצובישי/פוקימון וכדומה) לכדי אוטומטיזציה מלאה ופרוטוקולי טיפול של דיקור. קוריאה לא נשארה מאחור וגם בה התפתחה נגזרת של דיקור וצמחים והתמקדה בכף היד.
כיום, בין טכניקות הטיפול המשויכות לרפואה סינית או המסונפות והנגזרות ממנה ניתן למצוא:
– דיקור / אקופונקטורה
– אלקטרואקופונקטורה
– לחיצות / אקופרסורה
– טיוונא / עיסוי
– שיאצו / עיסוי (במקור מיפן)
– צמחי מרפא
– הקזת דם
– מוקסה / חימום
– כוסות רוח
– דיקור קרקפת (גישה יפנית – מערבית)
– דיקור אוזן / אוריקולותרפיה
– סוג'וק (במקור מקוריאה)
– דיקור לשון
– דיקור יבש / נקודות טריגר (בד"כ בידי כירופרקטים או מעסים מערביים)
עליהן יש להוסיף גישות ופילוסופיות שונות, כמו גם גישות טיפוליות כגון: גישת חמשת האלמנטים, הגזעים והענפים, TCM, רפואה יפנית (על נגזרותיה), סוג'וק הקוריאנית, רפואת הצמחים הסינים, טיבטיים, הפטריות היפניות ועוד…
אם כך, רפואה סינית, רק על פי שמה ניתן להבין את מקורותיה ואכן כך הם פני הדברים לפחות ב2,500 שנה האחרונות כפי שנתגלו בעדויות בעתיקות על שריונות צב, בספרים ובמגילות שנשתמרו מאז. אך לעניות דעתי ועל סמך מידע שעוד מעט ואשתף כאן הסינים שימרו ידע קדום הרבה יותר ממה שעדויות אלו מוכיחות. הם חקרו בו, פיתחו אותו, עיבדו אותו במשך אלפי שנים ובעצם גילו אותו מחדש לאחר שנשכח בשאר העולם העתיק והיום – משמריה הסינים של הרפואה הקדומה הנגישו אותה עבורנו בפירוט רב ובעומק רב.
אוצ'י איש הקרח
אחת הדוגמאות הראשונות לשימוש בטכניקות הידועות לרפואה הסינית ניתן לראות ב"א
וצ'י איש הקרח" (Otzi) – מומיה בת כ-5,600 שנה (ויש הטוענים שהרבה-הרבה יותר) שנמצאה שלימה וקפואה בהרי האלפים האיטלקיים ועליה סימני קעקועים המקבילים באופן מדהים ומעורר פליאה לנקודות דיקור לטיפול במחלות שמהן ככל הנראה אוצ'י סבל (דלקות פרקים על פי המומחים שבדקו את הגופה), אלפי קילומטרים מסין ואלפי שנים קודם לעדות המוקדמת ביותר הקיימת בסין על שימוש בטכניקת הדיקור (עוד על אוצ'י באתר המוזיאון).
הודו ואיור-ודה
באיורודה, חוכמת ריפוי הגוף של היוגים הקדמונים ובכתב
ים הוודים מהודו העתיקה – שיש הטוענים שהם בני אלפי שנים, קיים תיעוד של חמשת האלמנטים המקבילים באופן ניכר לעיקרון חמשת האלמנטים הסיניים, נקודות לחיצה ודיקור הנקראות מרמות ("מרמה") ומסלולי זרימת אנרגיה "נאדיות" ("נאדי") המקבילים למרידיאנים הסיניים. כמו כן, היוגים השתמשו ועודם משתמשים בתורה עתיקה זו על מנת לרפא את גופם ולעזור לגוף להכין עצמו לקראת המדיטציה. טכניקות פיתול הגוף של היוגה הם בעצם שפעול עצמוני של נקודות דיקור/מרמות ושיחרור הנאדיות/המסלולים בגוף המתרגל. כיום לא תמצאו מטפל איורודי שיטפל בדיקור משום שהידע אבד. רוב רובו של הטיפול האיורוודי כיום הינו באמצעות צמחים, תזונה ועיסוי.
עוד טכניקות וגישות טיפוליות זהות להדהים לרפואה הסינית ניתן למצוא במזרח התיכון ברפואה הבדואית המסורתית כגון רפואת צמחים, חימום/עישון וגם דיקור.
גם האינדיאנים ביבשת אמריקה הן בצפונה והן בדרומה השתמשו באלמנטים זהים…
סיכום ביניים:
ובכן, אולי הרפואה הסינית הידועה לנו ככל הנראה איננה סינית כלל וכלל, אלא יתכן והייתה רפואה עולמית שליוותה את האנושות בכל רחבי כדור הארץ במשך אלפי שנים. אך אין ספק שבמקרה של הסינים הם שימרו אותה, שיחזרו אותה עד לדרגת אומנות וישמו אותה כרפואת המונים הנגישה וזמינה לכולם.
בכל מקרה, אני לא אשלול מהם את הזכות להחזיק בשם "רפואה סינית" – הם הרוויחו זאת 😉
ואני מודה להם על כך!
השאר תגובה